​

 

 

 

מאמר שנכתב במסגרת מטלות אישיות לסטודנט בקורס: תנועה – טיפולית.

המכללה האקדמית בוינגייט. בית הספר לרפואה משלימה Win Medi .

 

תנועה טיפולית בסגנון SHIN SEN DO כמעבר מחרדה ליצירה דרך היפוך תרגילים

 

אג"נ שלום רב
אפרט בקצרה על הרקע שלי למען בהירות מקור הטקסט הבא
את תחילת הכשרתי התחלתי בלימודי אומנויות פלסטיות (פיסול, רישום, קליגרפיה ועוד)

למדתי וממשיך ללמוד
הוראת יוגה ומדיטציה , מיינדפולנס , אימון בשיטת סאטיה ועוד כלים מהתחום.
כיום אני לא רואה יותר הבדל בין האומניות השונות

ריפוי הוא אומנות
ואומנות היא ריפוי
 

מתוך מחקרי האישי בנושא חרדה גיליתי במקרה תנועה מעניינת בין חרדה ליצירתיות
במאמר אסביר בקצרה על התהליך.

קיים שביל צר שעובר דרך חרדה וסופו בפעילות יצירתית
הדרך עוברת דרך היפוך תרגילי שין סן דו.

כאשר אדם נמצא בחרדה מתרחשות שלל תופעות נוירולוגיות ביולוגיות כימיות ונפשיות בגופו.
כגון פעילות מוגברת של הרשת המוחית ,DMN
רשת מוחית שנכנסת לפעולה יתרה כאשר האדם "לא עושה כלום"
רשת ברירת המחדל  DMN מאפשרת לנו להשליך את עצמנו אל העבר , העתיד , מיקום וסיטואציות ששונות מן ההווה  למצב זה קוראים Woundring mind  .

מחשבותיו של האדם נעות ללא הרף בין העתיד לעבר.
הגוף מתחיל לייצר יותר קורטיזול ואדרנלין ועוד שלל תופעות גופניות שכדאי שנמצא בהם כמה שפחות זמן .
לצערנו , האדם המודרני המערבי נמצא במצב זה הרבה יותר זמן ממה שהכרחי לשם הישרדותנו.

כאשר מתרגל רוצה לצאת ממצב חרדתי זה למצב של פעילות יוצרת
הוא יכול להשתמש בדרך הבאה:

ראשית, על המתרגל להחליט כמה החלטות ראשוניות כדי להתחיל :

 - דבר ראשון מסגרת זמן
כמו כל תהליך טרנספורמטיבי גם כאן דרוש זמן ומסגרת (בין 5 דק לכשעה זה זמן טוב )

- המתרגל צריך לנוע מהחלטה לקבלה

החלטה : זמן, בחירת תרגילים, Setting
קבלה: בזמן התרגול, אין ואסור להפעיל ביקורת עצמית המתרגל פותח מרחב לעשייה לא שיפוטית ושוהה בתרגול .

אמון: המתרגל צריך לשים את אמונו בתרגול.

ביצוע :
המתרגל צריך להחליט לקום מהספה או כל מצב חרדתי אחר שהוא שוהה בו
לא משנה מה המצב או כמה הוא מוזר ולא נוח.
עליו לבחור מסגרת זמן
ולבחור מספר תרגילים מתוך השין סן דו

כגון :
אדמה 1
יין ויאנג 1 ו 2

דגש חשוב הוא שעל המתרגל לבחור תרגילים חדשים שהוא עדיין לא יודע את היפוכם .
היעילות של ה"משיכה" החוצה מהחרדה יורדת כאשר אנחנו כבר רגילים להיפוך מסוים

בהתחלה המתרגל מבצע את התרגיל הגולמי כמו שלמד לראשונה תוך תשומת לב להוראות התרגול הגולמי כגון :
מנח גוף , תשומת לב לנשימה , משקל גוף וכו'

לאחר מכן עליו בהדרגה , תוך כדי פרוק התרגיל לשלבים קטנים ושינוי מהירות כגון לאט יותר או מהר יותר
עליו לנסות ולבצע את התרגיל מהסוף להתחלה ולא בסדרו הרגיל והידוע.

חשוב לצלול לתרגול ללא ביקורת עצמית ותוך כדי החלטה שאתה פותח מרחב לטעויות להיווצר

כאשר המתרגל מתחיל ללמד את עצמו  איך לעשות משהו חדש ושונה .
המוח כמו נחטף בחזרה (בהקשר למושג "חטיפת האמיגדלה").
לתוך פעילות מוחית שונה מהפעילות המתקיימת בחרדה .
פעילות של למידה אינטנסיבית .

המוח לא מצליח לקיים גם את החרדה וגם את הלמידה בו זמנית .
ולכן כל עוד המתרגל ממשיך בתרגולו בתוך מסגרת זמן שהוא קבע ,
החרדה לאט לאט מרפה ובמקומה נכנסת יצירתיות .

למה נכנסת יצירתיות לתמונה ולא רק הרפיה ויציאה מחרדה ?

במהלך התרגול המתרגל יחווה אינספור טעויות וקישורים חדשים בין התרגילים .
החשיפה ל"טעויות" וכשלון וההתרגלות לשהייה במרחב של טעויות
יכולה קודם כל לגרום לנו להרגיש יותר בנוח במרחבים כאלה גם מחוץ לתרגול
בנוסף חלק מן הטעויות תהיינה "יפות" או יכולות להתחבר להמשך של תנועה לתרגיל אחר .
כך המוח , בצורה טבעית , מתחיל ליצור קישורים וחיבורים חדשים .

התודעה עומדת מהצד וצופה במתרחש כמו עדה .
והמוח בתורו מתחיל לחבר רעיונות והקשרים חדשים בין התנועות .

לסיכום המתרגל את הדרך הנ"ל
גם נהנה מהיתרונות ה"רגילים" של תרגילי השין סן דו .
כגון מעבר מפעילות מוגברת של מערכת העצבים הסימפטטית למערכת הפאראסימפטטית על כל המשתמע מזה ,
הזרמה של צי דרך המרידאנים ,
שחרור והנעת השרירים , ועבודה מפרקית.
ובנוסף גופו , תודעתו ומוחו של המתרגל יצאו ממהלך זה שופעים בגישה  ( State of mind ) יצירתית
שבזמנה תוכל להתישם בחייו האישיים מחוץ לקליניקה ולזמן התרגול האישי .
אלא ממש בחיי היום יום

וזהו השביל הצר שמצאתי לצעוד מחרדה ליצירה
אני ממליץ כל אדם שחווה חרדות לבדוק ולנסות בעצמו את הדרך הפשוטה
והישירה הזו לשיתוף פעולה בין המערכות
ויציאה ממצב אחד לאחר

בברכה
חגי